וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האבטיפוס של מייקל ג'ורדן: אלג'ין ביילור חוגג 80

אסף רביץ

24.9.2014 / 14:00

אלג'ין ביילור, שחגג 80, היה כישרון חד פעמי ששימש השראה לשחורים, נחשב ל"מרחף" הראשון וסגנונו פורץ הדרך סלל את הנתיב לד"ר ג'יי וג'ורדן. המספרים שלו היו מדהימים, אבל המזל לא היה לצדו. אסף רביץ על האיש שלא מעט בזכותו ה-NBA הפכה למה שהיא היום

שחקן העבר של לוס אנג'לס לייקרס, אלג'ין ביילור, מול שחקני העבר של ניו יורק ניקס, ביל בראדלי, דיק בארנט. AP
אחד השחקנים הכי אנדרייטד בהיסטוריה. ביילור/AP

עבור רוב חובבי ה-NBA שלא היו שם בזמן אמת, אלג'ין ביילור, שחגג בשבוע שעבר יום הולדת 80, הוא עוד שם מהעבר. כאשר מדברים עליו כאחד השחקנים הכי אנדרייטד בהיסטוריה, הסיבה המרכזית לכך היא שהוא לא הצליח לפרוץ את מחסום התודעה הקולקטיבית כפי שעשו שאר השחקנים הגדולים באמת של דורו. לביל ראסל יש 11 אליפויות, לווילט צ'מברליין את משחק ה-100 נקודות ועוד כמה שיאים בלתי שבירים, לאוסקר רוברטסון את עונת הממוצע טריפל דאבל, ג'רי ווסט קיבל את הלוגו של הליגה. ביילור הוא אחד מהם, הוא שייך לליגה שלהם, אבל אני לא בטוח מה אנשים בימינו יודעים עליו מעבר לשם שלו.

אז למי שבאמת לא יודע, כמה פרטים בסיסיים: ביילור הוא סמול פורוורד ששיחק בלייקרס (בתחילה במיניאפוליס, לאחר מכן המועדון עבר ללוס אנג'לס) בין 1958 ל-1971. הוא הגיע לגמר ה-NBA שבע פעמים אך בכולן הפסיד, שש מהן לבוסטון הגדולה של ראסל. הלייקרס באותן שנים התבססה עליו ועל ווסט, בזמן שלצד ראסל היו תמיד עוד שלושה-ארבעה שחקנים איכותיים. ממוצע הקריירה שלו הוא 27.4 נקודות למשחק, הוא מדורג חמישי בכל הזמנים אחרי מייקל ג'ורדן, צ'מברליין, לברון ג'יימס וקווין דוראנט, כאשר שני האחרונים עוד עשויים לרדת בממוצע כשיגיעו לשנים האחרונות בקריירה. בריבאונדים למשחק הוא מדורג תשיעי בכל הזמנים עם 13.6 למשחק. רוצים פרט בסיסי אחר? האיש שלא מעט בזכותו ה-NBA הפכה למה שהיא היום.

אלג'ין ביילור (שמאל) ג'רי ווסט (ימין). AP
ג'רי ווסט קיבל את הלוגו של ה-NBA, ביילור נחשב לאחד השחקנים הכי אנדרייטד בהיסטוריה/AP

ישנן שתי דרכים להתייחס לקריירה של ביילור. רוב הכתבות שניסו לשכנע בגדולתו התמקדו בדרך אחת - אלג'ין ביילור כפורץ דרך. הוא היה אחד הכוכבים השחורים הראשונים ב-NBA, הוא היה שחקן הכנף הגדול הראשון, המרחף הראשון. משפט שחזר כמה פעמים בחומרים שקראתי וראיתי לקראת הכתבה הזו הוא ש-"ביילור היה ד"ר ג'יי לפני ד"ר ג'יי, מייקל ג'ורדן לפני מייקל ג'ורדן". הייתה לו התכונה הג'ורדנית של שהייה באוויר וקבלת החלטה תוך כדי השהייה, אף אחד לפניו לא היה עושה דברים כאלה.

מעבר ליכולות האתלטיות, התיאור הזה כולל אנקדוטות שמטרתן להזכיר לנו כמה שונים היו הימים ההם, בעיקר עבור שחקנים שחורים. ביילור עזב את התיכון לשנתיים כדי לעבוד בחנות רהיטים, לאחר שנה במכללות הוא נאלץ להחליף קולג' כי בקולג' שלו צמצמו את המלגות, פעם אחת הוא הגיע למשחק ראווה בעיירה בה סירבו להגיש לו אוכל בגלל צבע עורו. הסיפור המוכר והחשוב ביותר היה שהוא התגייס לצבא ובשנת השיא בקריירה שלו שירת בוושינגטון במהלך השבוע ובסופי השבוע נסע באוטובוסים כדי לשחק בלוס אנג'לס. ב-48 משחקים בהם שיחק בעונה הזו הוא קלע 38.3 נקודות, הוריד 18.6 ריבאונדים ומסר 4.6 אסיסטים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
אלג'ין ביילור. AP
אתלטיות נדירה לזמנו, אצבעות רכות ומהלכים שגם היום נראים בלתי אפשריים/AP

התיאור הזה של ביילור כפורץ דרך, גם באופן אישי וגם כחלק מדור מסוים, חשוב והכרחי, אבל משאיר אותו רק כאבן דרך שלא עומדת בפני עצמה. האתלטיות של ביילור הייתה נדירה בזמנו, אבל היא לא ברמה של ד"ר ג'יי, ג'ורדן והאתלטים האדירים שמסתובבים בליגה כיום. את התלאות שהוא עבר עברו גם אחרים. כאבטיפוס לגרסאות מוצלחות יותר שהגיעו אחריו הוא שחקן חשוב אך לא מספיק מעניין.

זו הסיבה לכך שהתיאור הזה עושה לביילור עוול מסוים. כי ממעט החומר הקיים אין ספק שמדובר גם בשחקן ייחודי לחלוטין, בכישרון חד פעמי - יש דברים שהוא ידע לעשות שאף אחד עד היום לא שחזר. רק כ-2 אחוזים מהסלים שהוא קלע הוקלטו, המדגם הקטן הזה מכיל כמות עצומה של רגעים מרהיבים, של סלים שרגע לפני הזריקה נראים בלתי אפשריים. לא ראיתי שחקן אחר שעובד עם האצבעות ברכות כפי שהוא עובד. השהייה המפורסמת שלו באוויר לא הייתה רק תוצר של האתלטיות שלו אלא גם של היכולת לזרוק מכל זווית ובכל מצב, לגלגל כדור באמנות לטבעת גם כשהוא במהלך הנחיתה.

גדולי הלייקרס אלג'ין ביילור (שלישי משמאל) ג'רי ווסט (שמאל) ג'יימס וורת'י (שני משמאל) שאקיל אוניל (מרכז) פיל ג'קסון (שני מימין) ג'מאל ווילקס (ימין). AP
השראה לדור שלם. ביילור עם ווסט, וורת'י, שאקיל, ג'קסון וג'מאל ווילקס/AP

חשוב לזכור שבאותם ימים לא היה קו שלוש וכמעט לא היו זריקות מטווחים ארוכים, כך שכששחקן חדר לסל הוא בדרך כלל נתקל ב-3-4 שומרים. לא היה פשוט למצוא נתיב לזריקה לסל תוך כדי חדירה, לכן הווירטואוזיות של ביילור בזריקה הייתה חשובה כל כך. הוא גם היה מוסר וירטואוזי שמסוגל ברגע האחרון לזהות שחקן פנוי ולמסור לו כדור מתוחכם. באופן כללי הוא נחשב למוסר נהדר וסיים את הקריירה עם ממוצע של 4.3 אסיסטים למשחק. מכיוון שיכולת המסירה שלו הייתה בשיאה תוך כדי חדירה, ניתן רק לדמיין כמה יעיל הוא יכול היה להיות היום במשחק המרווח שמבוסס על חדירה והוצאה לקלעים.

התחום בו המספרים של ביילור היו הכי מרשימים הוא הריבאונד. מדובר בשחקן חוץ בגובה 1.96 מ', זה לא הפריע לו לשלוט בקרשים. בעונת השיא שלו הוא שאב 19.8 ריבאונדים למשחק, בכל ארבע העונות הראשונות לא ירד מ-15. מקריאה על ה-NBA בשנות השישים יכול להיווצר רושם שממוצע עונתי באזור ה-20 ריבאונדים למשחק היה עניין שבשגרה. זה לא נכון. אמנם הקצב היה גבוה יותר והיו יותר החטאות אז, אבל רק בודדים לקחו כמויות ריבאונדים שכיום לא ניתן לדמיין. בשנות השיא שלו ביילור דורג שלישי או רביעי בטבלת הריבאונדים, לפניו היו ווילט צ'מברליין וביל ראסל, שני ענקי התקופה שהיו גבוהים בראש מכל השאר, ומדי פעם גם בוב פטיט, שחקן פנים נוסף. לא היה וכנראה גם לא יהיה שחקן חוץ עם מספרי ריבאונד כמו של ביילור. אגב, בתקופתו לא נספרו חטיפות וחסימות, אך גם אלה היו שני תחומים בהם בלט.

אלג'ין ביילור בימים כשחקן לוס אנג'לס לייקרס בשנת 1968. AP
1.96 מטר שסיפק מספרים מדהימים לשחקן חוץ בעידן ללא שלשות/AP

בהשוואה בין אז להיום, מה שרלוונטי במיוחד בהקשר של ביילור זה השיפור ברפואה. חמש העונות הראשונות היו השנים הגדולות שלו, אז הוא היה בשיאו וסיפק את השיאים המוכרים שלו- 71 נקודות בעונה הרגילה, 61 נקודות במשחק בסדרת גמר, ממוצעים של 40.6 נקודות ו-17.9 ריבאונדים למשחק בשבעת משחקי סדרת הגמר של 1962. בעונה השישית שלו הוא החל לסבול מבעיות ברכיים ובעונה השביעית עבר פציעה רצינית שאחריה כבר לא היה אותו שחקן. הוא המשיך להיות אולסטאר וכוכב גדול בליגה, אבל לא התקרב ליכולת ולמספרים של השנים הראשונות. אמנם גם כיום לא חסרים כוכבים שפותחים חזק, נפצעים ולא חוזרים לעצמם, אבל יש גם ידע רפואי עצום שלא היה קיים בתקופתו של ביילור ואולי היה יכול להאריך את תקופת השיא שלו. הוא החל לדעוך בשלב בו השחקנים הגדולים כיום רק מתחילים להגיע לשיא.

בשנים האחרונות נדמה שנעשה ניסיון רציני לחזק את מעמדו של ביילור כאחד הגדולים בכל הזמנים ואולי השחקן הגדול ביותר אי פעם שלא זכה באליפות (הטבעת שקיבל בעונה בה פרש ושיחק תשעה משחקים לא נחשבת). שלא במקרה, זה קרה לאחר שעזב את משרת הניהול שלו בלוס אנג'לס קליפרס. למשך 22 שנה ביילור היה מקבל ההחלטות המרכזי באחד ממועדוני הספורט הכושלים בתולדות הספורט האמריקאי עד שדונלד סטרלינג עשה למעמד שלו טובה גדולה ופיטר אותו. חגיגות ה-80 שלו הפכו להזדמנות נוספת להכיר שחקן שעבור הדור הנוכחי הוא רק שמועה. אני מקווה שהוא ייזכר לא רק בזכות השחקנים שהגיעו אחריו והושפעו ממנו, אלא גם בזכות השחקן הנפלא והייחודי שהוא עצמו היה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully