* מייקל ג'ורדן יחגוג יום הולדת 50 ביום ראשון, ועד האירוע נצדיע לאגדה בפרויקט מיוחד
"טוב מאוד שהצלחנו לנצח למרות הכל, כי למייקל לא יהיה עוד משחק כזה פעם נוספת", פסק דניס ג'ונסון בחדר ההלבשה של הסלטיקס אחרי המשחק הראשון של פלייאוף 1986, בו ניצחו הירוקים את שיקגו 104:123 למרות 49 נקודות של מייקל ג'ורדן. DJ נחשב אז לגארד ההגנתי הטוב ב-NBA, ובוסטון הייתה בשיא פריחתה בדרך לתואר האליפות ה-16 של המועדון, כך שאיש לא העז להמר על כך שבתור שלושה ימים בלבד ג'ורדן יעמיד את ג'ונסון על טעותו, ישנה את הגדרת המושג "הצגת יחיד" בעולם הכדורסל ויגרום ל-MVP של הליגה התגלות אלוהית.
ב-20 באפריל נערך המשחק השני בסדרה, גם הוא בבוסטון גארדן, וכדי להבין עד כמה ודאי הניצחון של הסלטיקס היה לפני הפתיחה, צריך לזכור קודם כל שאת העונה הסדירה בוסטון סיימה במאזן הטוב בליגה, 15:67, וחשוב מכך - קבעה שיא שלא נשבר עד היום עם מאזן ביתי בלתי נתפס של 1:40. למשחק מול הבולס החלשים הם הגיעו עם רצף של 32 ניצחונות ביתיים רצופים, בהנהגת לארי בירד שקטף את תואר ה-MVP השלישי שלו וחבר לארבעה חברים עתידיים נוספים בהיכל התהילה כדי ליצור את הקבוצה שנחשבת על ידי לא מעט פרשנים לגדולה אי פעם.
ג'ורדן היה בן 23, סקורר מוכשר אך לא מוכח, שהתפרסם עד אז בעיקר הודות להטבעות המרהיבות שלו וללשון המשתרבבת מיד אחריהן. כבר במשחק השלישי של אותה עונה הוא שבר את רגלו השמאלית, ובשיקגו העדיפו להשאיר את היהלום המבטיח שלהם מושבת עד סיום העונה כדי לאפשר לו החלמה מלאה.
אלא שאייר ג'ורדן (שהחליף לכינוי מחייב הרבה יותר מיד בסיום המשחק) דרש בתוקף לחזור עוד באותה עונה ואף איים שישחק ללא השגחה בקולג' שלו בצפון קרוליינה אם הצוות הרפואי של הבולס לא יאשר לו לשוב. האיום השתלם, ובאמצע מרץ ג'ורדן התקמבק אחרי היעדרות של 64 משחקים וחזר בהדרגה לכושר. אך הוא זכה לעזרה אפסית מחבריו לקבוצה, שהבכיר בהם היה אורלנדו וולרידג', בימים שלפני הגעתם של סקוטי פיפן והוראס גרנט והגעתו של פיל ג'קסון. השוורים השתחלו לפלייאוף ברגע האחרון מהמקום השמיני במזרח למרות מאזן איום של 52:30, הפכו להקבוצה הראשונה שמגיעה לפלייאוף עם יותר מ-50 הפסדים מזה 18 שנה, והיו אמורים להוות טרף קל עבור בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, דני איינג', ביל וולטון והקבוצה המופלאה של קיי סי ג'ונס.
כולם זוכרים איך זה נגמר. עם 63 נקודות ב-22 מ-41 מהשדה ב-53 דקות. שיא NBA חדש למספר נקודות בפלייאוף שלא נשבר עד היום, שניפץ את שיאו של אלג'ין ביילור שהפציץ 61 נקודות במדי הלייקרס בבוסטון גארדן בסדרת הגמר ב-1962, אותה ניצחו בסופו של דבר הסלטיקס בהארכה במשחק השביעי. כולם גם זוכרים כמובן את תגובתו של בירד ההמום שפסק בסיום "ראינו היום את אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן". אבל את התגובה המדויקת יותר סיפק ג'ונס, שהכריז: "אין לי אף מילה להגיד על המשחק הזה".
היום יש לנו הרבה מה להגיד על המשחק הזה, שלמעשה פתח את הדלת לעידן מייקל ג'ורדן ובישר על המעבר ממשחק קבוצתי ומבוסס תרגילים למשחק אינדיבידואלי שמבוסס על אתלטיות, אבל באותו ערב אף אחד ב-NBA לא הבין מה קרה. האולם עם הכי הרבה היסטוריה בליגה הטובה בעולם ראה שחקן בודד שמתמודד שווה בשווה מול מכונה משומנת שלא מוצאת לו פתרון.
"ניסינו קצת מהכל נגדו", נזכר סם וינסנט, אז מחליף בבוסטון ובהמשך דרכו חברו של ג'ורדן בחמישייה בשיקגו, בראיון לסם סמית' מהאתר הרשמי של הבולס במלאת 25 שנה למשחק ההיסטורי. "קווין עם הזרועות הארוכות שלו, דני עם הדרכים העוקצניות שלו, דניס עם האיכויות ההגנתיות שלו, והוא לא ספר אף שומר. הוא היה במצב הכרתי נדיר במיוחד". וולטון, שסיים את דרכו במשחק בשש עבירות בתוך 25 דקות, הסכים: "זו הייתה תצוגה פנומנלית מול קבוצה שהייתה מסוגלת לנצח בכל סוג של משחק - מהיר, קשוח, הגנתי או עם סקור גבוה, הכל. היה לנו איזון, עומק, כישרון, מאמן מנוסה, מנהיגות נהדרת, ניהול נהדר של רד אורבך, מסורת אדירה של המועדון ואת האגדה של לארי בירד. המשחק הזה ייצג כל כך הרבה מהדברים הנפלאים בכדורסל ובספורט בכלל".
אז עם כל כך הרבה כלים בשני צדי המגרש, הקהל בגארדן לא נבהל מהפיגור המוקדם, ולא התרגש גם כשג'ורדן סיים את המחצית הראשונה עם 23 נקודות והוביל את הבולס ליתרון 51:58 בירידה להפסקה. ברבע השלישי הוא הוסיף 13 נקודות, והפער הצטמק ל-88:91, אבל ההגנה של הירוקים עדיין ניצבה אובדת עצות מול התופעה. המהירות והאקספלוסיביות של מספר 23 סייעה לו לחלוף על פני שומרים מדופלמים כמו ג'ונסון ואיינג', ופשוט לנתר מעל הקו הקדמי המאיים של המקומיים. גם בהגנה הוא הדהים כשהרבה להגיע לעזרה על הביגמנים של הסלטיקס באיזור הצבע, ואפילו היה חתום על פתיחת תפר ישן מעל עינו של מקהייל באמצעות מרפק מדויק.
המהפך המצופה של בוסטון הגיע 11 דקות לסיום, עם שלשה של בירד. איינג' כבר הקפיץ את יתרון הסלטיקס ל-100:104, אבל שיקגו חזרה להוליך עם שתי דקות על השעון מג'אמפ של ג'ורדן שהעלה את מאזנו ל-50 נקודות. הדרמה הגיעה לשיא בשניות הסיום, כשבפיגור 116:114 ג'ורדן הצליח לסחוט ממקהייל עבירה על זריקה לשלוש, הראשונה שלו במשחק, עמד בלחץ מהקו כשקלע את שתי הזריקות שקיבל (אז עוד לא ניתנה זריקה נוספת על עבירה בזריקה מחוץ לקשת) ושלח את המשחק להארכה אחרי שסגר את הרבע הרביעי עם 18 נקודות.
"הדבר המדהים ביותר מבחינתי היה שהוא החסיר כל כך הרבה משחקים באותה עונה, ואז הוא פשוט התפוצץ בגארדן", התפעל ג'ון פקסון, שקלע 4 נקודות מהספסל של הבולס באותו משחק. "בוסטון זרקה עליו את הכל ואת כולם, והוא קלע על כל דאבל טים וטריפל טים ששלחו עליו". האורחים נגעו בסנסציה כשברחו ליתרון של ארבע נקודות בתחילת ההארכה, אבל במצב של 125:125 ג'ורדן החטיא ניסיון לנצח את המשחק עם הבאזר, ובפתיחת ההארכה השנייה הוא כבר נראה עייף והחטיא את ארבעה הזריקות הראשונות שלו.
אלא שאז הוא התעורר מחדש, ודקה לסיום הוא השווה את שיאו המיתולוגי של ביילור כשקלע את הנקודה ה-61 שלו ואיזן ל-129:129. בירד קלע מהעבר השני, ואז הגיע תורו של ג'ורדן לנפץ את השיא כשחלף על פני מקהייל וקבר סל נהדר מעל ידיו המושטות של פאריש שהגיע לעזור. הווינר התורן בעיר השעועית היה המחליף ג'רי סיצ'טינג, שקבע 131:133 לבוסטון, ואחרי החטאה גורלית של ג'ורדן בירד מצא את פאריש לסל שקבע את תוצאת המשחק - 131:135, שהיה גם הפער הגדול ביותר בו הובילו הסלטיקס לאורך כל המשחק.
"כל אחד מהשחקנים שלנו שמר עליו בשלב מסוים, אבל הוא היה בזון ושמר אותם במשחק עם סל גדול אחרי סל גדול", נזכר בירד, שרשם 36 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. "הוא קלע מבחוץ, חדר עד הטבעת ועשה פשוט הכל.לא היינו מסוגלים לעצור אותו והבנו שמדובר בסוג אחר של כישרון".
הכישרון הענק הזה הגיע מותש למשחק הבא בשיקגו, בו השלימו הירוקים סוויפ עם 104:122 כשג'ורדן מסתפק ב-19 נקודות, 10 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. ארבע שנים לאחר מכן הוא קלע 69 נקודות במשחק עונה רגילה מול קליבלנד, ורק ב-1991 הוא חגג את האליפות הראשונה שלו, אבל המשחק ההוא בו נאבק לבדו מול בוסטון הגדולה בגארדן ההמום ייזכר לנצח כרגע בו אלוהי הכדורסל נולד.