סרט תדמית

לפני כשנתיים עשה פלה את דרכו מסאו פאולו לבית בבעלותו שנמצא על החוף. פלה ישב לצד נהגו כשהם המתינו ברכב במהלך פקק בכניסה למנהרה, כשלפתע כנופיה חמושה שמנתה 10 אנשים הקיפה את מכוניתו של הכדורגלן האגדי. השודדים לקחו מפלה פלאפון, שרשרת זהב וגם שעון יוקרתי, וזאת למרות שזיהו כי הקורבן שלהם הוא גדול כדורגלני ברזיל. סביר להניח שדייגו מראדונה, יריבו הגדול של פלה על תואר הכדורגלן הטוב בכל הזמנים, לא היה נתקל במקרה דומה בארגנטינה. מספר 10 של האלביסלסטה נחשב לאל במולדתו, ולא קם האדם בארגנטינה שיהיה מוכן לגנוב מאלוהים.

מאז פרש מכדורגל, ואולי עוד לפני כן, פלה איבד מיוקרתו בקרב בני עמו. אם זה בגלל המעבר לארצות הברית בשלהי הקריירה, התמיכה באמריקאים במאבק על אירוח מונדיאל 1994, החשד באשר לגניבת כספים ממוסדות צדקה או הקריירה הכושלת כשר הספורט. התמיכה בפלה פשוט ירדה פלאים במרוצת השנים, והיחס אליו לעיתים הוא כאל זקן טרחן שפולט שטויות ומנסה בכוח לשמר את מורשתו. "בכל סקר שנעשה אני מסיים ראשון והוא מגיע אחריי", עקץ מראדונה. "אם זה לא מספיק, הייתה עוד הצבעה בברזיל שם בחרו את איירטון סנה לספורטאי מספר 1. הוא פשוט חייב להפסיק לסיים שני". מדוע הברזילאים זנחו את פלה והאם הוא ראוי ליחס אחר?

"ההבדל בין היחס לו זוכה מראדונה בארגנטינה לזה שמקבל פלה בברזיל הוא פשוט", מסביר סלבה ברזילאי, פרשן הליגה הברזילאית בצ'רלטון. "כל ארגנטינאי חושב שמראדונה הוא אלוהים. בברזיל הגישה שונה לגמרי - אלוהים זה אלוהים. אי אפשר לחבר את המונח הזה לכדורגלן, טוב ככל שיהיה. מי שמקבל את האהבה האמיתית זה גארינצ'ה, גם אם היה פחות נוצץ. אבל אף אחד לא סוגד לו או לפלה".

הפעם הראשונה בה נתקל פלה בכתף קרה מבני עמו הייתה לפני מונדיאל 1974. הכוכב הגדול, אז כבר בן 34 ורגע לפני פרישה, סירב לחזור לנבחרת ברזיל כמחאה נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה אז במדינה. נקיטת העמדה של פלה זכתה לתמיכה ברחבי העולם, אך בברזיל הטילו בה ספק רב והתקשו להבינה. "הצבא ניסה להכריח אותי לחזור", סיפר פלה בראיון טלוויזיוני ב-1998, כשדיבר בפעם הראשונה על הנושא המסתורי. "אמרתי להם שאם זו הייתה מלחמה, הייתי מתייצב מיד כי אני ברזילאי וזו המדינה שלי. אבל זה כדורגל, זה ספורט ואני לא מתכוון להשתתף במונדיאל. הפעילו עליי לחץ באמצעות חקירות מס שונות, אבל נשארתי איתן בעמדתי".

בברזיל, כאמור, חשבו אחרת. הרי המשטר הצבאי שלט מ-1964 ופלה הספיק ליטול חלק בגביעי העולם של 66' ו-70', אז מדוע הוא נזכר פתאום? פלה, אגב, השיב לשאלה זו וטען כי לפני כן לא ידע איך הדברים באמת התנהלו. לפיכך, במדינה הועלו סברות שונות לגבי בחירתו של פלה לוותר על המונדיאל, כאשר הבולטת ביניהן גרסה כי סכסוך בין הכוכב ליו"ר ההתאחדות הברזילאית שבהמשך הפך גם לנשיא פיפ"א, ז'ואו האבלנז', הוא שהוביל לסירוב המדובר. פלה גילה כי האבלנז' מכר את הזכויות על שימוש בדמותו לצורכי פרסום, ומאז שרר בין השניים נתק.

פחות משנה לאחר מכן, כשחזר בו מהודעת הפרישה ונדד לארצות הברית, הברזילאים כבר ראו בכך תקיעת סכין בגב. מספר פעולות של פלה כחלק מעסקת הענק במעבר לניו יורק קוסמוס השיבו לו את תמיכת העם, אך תחושת הריחוק עשתה את שלה. ב-1988, שוב בשיתוף פעולה עם האמריקאים, פלה כבר עשה נזק בל יתוקן לתדמיתו במכורה. ברזיל נאבקה מול מקסיקו וארצות הברית על הזכות לארח את מונדיאל 94', ופלה, הפנים של הכדורגל הברזילאי, הביע תמיכה דווקא בהצעה האמריקאית, למורת רוחם של בני עמו.

עוד כשהיה שחקן היו מי שקראו לפלה פוליטיקאי. הוא היה האיש הכל יכול בסנטוס, שלט בנבחרת ברזיל וידע לתמרן בין האנשים. הכל כשחיוך נסוך על פניו. לכן אף אחד לא הופתע כשמונה ב-1995 לתפקיד שר הספורט בממשלת ברזיל. היה זה שנתיים לאחר שהאשים בצורה חסרת תקדים את התאחדות הכדורגל הברזילאית בשחיתות, וכוונתו הראשונה הייתה לנקות את הענף. פלה ביצע חקיקה מיוחדת – 'חוק פלה' - כדי לצמצם את השחיתות בכדורגל והקל על שחקנים להשתחרר מחוזיהם, אך באופן כללי תקופתו כשר הוגדרה כאסון וב-2001 דווקא שמו נקשר בפרשייה מפוקפקת.

פלה וחברת הספורט שלו הואשמו כי גנבו 700 אלף דולר מכספי צדקה. היה זה כסף של ארגון יוניצף ששולם עבור משחק צדקה ב-1995, ולא הוחזר לאחר שהמשחק בוטל. פלה, שהבטיח חקירה מלאה בנושא, חשף כי הוא סוגר את חברת הספורט וגילה כי שותפו, הליו ויאנה, גנב מהחברה 10 מיליון דולר, כולל אותם כספים מיוניצף. האשמות אלה הגיעו בתקופה בה תדמיתו של פלה בברזיל הייתה מרוסקת, כשהוא מעביר את ימיו בניו יורק, רחוק מהבית. העיתונאי ז'וקה קפורי אמר אז: "אנשים תמיד סלחו לו, אמרו 'זה פלה, הוא צעיר ותמים'. כל זה היה טוב ויפה כשהוא היה בן 20, לא בגיל 61".

החשדות נגד פלה נעלמו כלא היו ושותפו היה זה ששילם את המחיר, אך הזנק נעשה. "הברזילאים רצו שפלה יהיה אותו אדם בעסקים ובפוליטיקה כפי שהיה על המגרש, וזו הייתה טעות מצידם", הסביר סרחיו שאבייר פיליו, שכתב ספר על פלה. "הוא בסך הכל כדורגלן - אמנם הטוב בכל הזמנים - אבל עדיין כדורגלן, עם המגבלות המוכרות. הוא בחור חביב ואהוב, אבל כשזה נוגע לאחריות הוא כמו ילד קטן". אם פלה קיווה שהכניסה לפוליטיקה תחזיר לו את הערכת הברזילאים, הוא התבדה במהרה.

"אין ספק שפלה מקבל הרבה יותר כבוד מחוץ לברזיל", קובע גוסטבו בוקולי, קשרה הברזילאי של מכבי חיפה. "אבל אני לא בטוח שזה קשור למעורבות שלו בפוליטיקה. זה לא רק הוא. הרבה שחקנים ותיקים לא מקבלים את היחס הראוי בברזיל. נוטים לזלזל בהם במקום להעריך אותם, כאילו שהם שווים פחות ברגע שסיימו לשחק". פלה הקדיש את חייו להגנה על תדמיתו ודירוגו כשחקן הטוב בכל הזמנים. הוא עשה מאמצים כבירים כדי להנציח את שמו בכל מקום ולא טרח לעצור לרגע וליהנות ממעמדו, אך דווקא ההתעקשות הזו פגעה ביחס כלפיו בברזיל. כך נוצר מצב שיש את פלה של העולם, ויש את פלה של ברזיל.