מדינת חמאס? הייתם רוצים

הייאוש של אוהדי הכדורגל ברשות הפלסטינית הרבה יותר נוח. לפחות בכל מה שקשור לכדורגל עולמי. בארץ הצליחו ערוצי הכבלים והלוויין לבלבל אתכם, להחליט שמה שישודר ב"הוט" במשך חודש בחינם, ישודר אחר כך חודשיים ב"yes" בתשלום. והכל יוכל להירכש בחבילה מיוחדת בערוצי זהב רק בימים אי זוגיים כשהשמש עוקפת את נוגה. בתוך כל הבלבול הישראלי הזה, הסידור הפלסטיני נראה טוב מתמיד – משדרים הכל, ותמיד, ובחינם.

כן כן, ברצועת עזה אמנם השער לעולם בדמותו של מעבר רפיח סגור ממזמן, במחנה הפליטים ג'נין נמצאים באופן תמידי בכוננות למבצע צה"לי, אבל אוהדי הכדורגל הפלסטינים אי שם מעבר לגדר נושמים כל יום לרווחה. הם לא נאלצים לשלם מאות שקלים לחבילה שכוללת את כל סוגי הספורט חוץ מכדורגל וכדורסל, ולהוסיף עליה חבילה נוספת בה משדרים רק משחקים של טורונטו ראפטורס בשבתות ועליה להוסיף חבילה מיוחדת של הוקי-סודה נשים וברידג' למתקדמים.

ח'אלד אבו זאהר הוא אחד מעיתונאי הספורט הבולטים בעזה. הוא עובד בסוכנות הידיעות הפלסטינית "רמאטאן", כותב בביטאון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" ומסקר את הליגה הפלסטינית מזה כעשור. בראיון לוואלה! ספורט הוא סוקר שתי אליפויות כדורגל בולטות: מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה ו"קופה אמריקה" המסתיים בוונצואלה בימים אלו ממש. מדבריו ניתן לגלות עקרון חשוב אחד: תמיד תהיה אלטרנטיבה נוחה, ובחינם, לראות את מסי, רונלדיניו ופראנק למפארד. אולי כאן טמון הסיכוי להסכם השלום הבא.

"במונדיאל האחרון בגרמניה הודיעה 'טלוויזיית פלסטין' הממלכתית שכל המשחקים ישודרו כרגיל בחינם", אומר אבו-זאהר. הקומבינה שמצאו הפלסטינים מעניינת: "הם עשו בירור בכל ערוצי הספורט בעולם וגילו כמה תחנות שמשדרות את המשחקים בלי לוגו עם המסך", הוא אומר, "בעיקר במזרח אירופה, רומניה יוגוסלביה ועוד כמה מדינות משם, אני לא בטוח".

לדבריו של אבו זאהר, "הטלוויזיה הפלסטינית היתה פשוט לוקחת את השידור, משתיקה את הקריינות והפרשנות המקורית, מציבה פרשן וקריין פלסטיני באולפן השידור בעזה או ברמאללה, ומראה את המשחק, ללא לוגו". הפרשנים הפלסטינים לא היו במגרש, אבל למי זה בעצם משנה.

אבו-זאהר מספר שהשידור לא היה חלק מערוצי הלווין, ובשביל לקלוט אותו היו צריכים תושבי הרשות הפלסטינית לרכוש אנטנה. "בוא נגיד ששבועיים לפני המונדיאל הייתה עליה אדירה במכירות של אנטנות", צוחק אבו-זאהר, "אנטנה אחת עלתה משהו כמו 20 שקל, והיא אפשרה לראות את כל המונדיאל בחינם".

התגובה לא איחרה לבוא, אולם לא זו של תביעה בינלאומית (אי אפשר לדעת מאיפה "נגנב" השידור) אלא של ערוץ טלוויזיה מתחרה. בחינם כמובן. טלוויזיית אל-אקצה, ערוץ הטלוויזיה של חמאס, ראה במונדיאל דרך לגייס את תמיכת הרחוב הפלסטיני בתנועה והחליט להעלות גם בוא את שידורי המונדיאל. לדברי אבו-זאהר, "מה שעשו בחמאס זה פשוט להעביר את השידור של ART-Sport, ערוץ ספורט מערב הסעודית שלא נכלל בערוצי הלוויין הפלסטינים, שהעביר את כל המשחקים". אבו-זאהר זוכר שהלוגו של ART היה על המסך, אבל להערכתו "חמאס לא חתמו על שום חוזה עם הסעודים. הם פשוט לקחו את השידור בידיעה שלא יקרה כלום". היתרון שהיה לחמאס על טלוויזיית פלסטין הוא שהשידור שהם העבירו אמנם היה עם פרשנות וקריינות סעודית, אבל הוא הועבר היישר מהאיצטדיונים בגרמניה, מה שסיפק שידור מקצועי ומקיף הרבה יותר".

בקופה אמריקה הסידור הפלסטיני היה יותר פשוט. תחנות טלוויזיה מקומיות שלאחרונה התרבו, כמו ערוץ "אל-ווטן" ברמאללה, "בית לחם" בבית לחם, "תלוויזיון קלקיליה" בקלקיליה, "אל-מג'ד" בחברון ו"אל-פרח" בג'נין החלו לשדר את המשחקים אחרי שרכשו אותם מערוצי השידור הרשמיים. 'הסידור' פשוט: הערוץ המקומי רוכש את חבילת השידורים ומשדר אותם לאזרחי הרשות הפלסטינית, תוך שהוא מחזיר (באלפי אחוזים) את הכסף ששילם – בפרסומות. וזאת, בנוסף לערוצי הלווין הערביים המתמחים בספורט דוגמת "בחריין-ספורט", "אבו-דאבי ספורט" ו"סעודיה-ספורט" שעליהם צריכים הפלסטינים לשלם. "בחודש האחרון היו לצרכן הספורט הפלסטיני בערך שבעה או שמונה ערוצים שהעבירו את הקופה-אמריקה", אומר אבו זאהר, "לא כולם בחינם, אבל חלקם כן. כל אחד בחר בערוץ המועדף עליו".

אגב, בדיקה קצרה מעלה שערוצי הלוויין והכבלים הישראלים מעבירים תחנות שידור ערביות רבות דוגמת "אל-מוסתקבל" הסורית ו-MBC הלבנונית, אך עם זאת, הם לא מעבירים את אף אחד מערוצי הספורט המיוחדים של העולם הערבי. כנראה שבישראל ידעו בדיוק איזה ערוצים צריך לחסום בפני צרכן הספורט המקומי.

כתב בטלוויזיית בית לחם, שבחר להישאר בעילום שם, אמר לוואלה! ספורט שאוהד הספורט הפלסטיני יכול ליהנות במשך השנה כולה משידורי ספורט. לדבריו, "אנחנו, לדוגמה, קנינו מאל-ג'זירה ספורט את חבילת השידורים שלהם של הליגה הספרדית והאנגלית" הוא אומר, "אבל לא בתור ערוץ טלוויזיה אלא בתור משפחה". אחר כך, "המשפחה" מחליטה לשדר את המשחקים לכל אזרחי בית לחם, וכך גם עושות תחנות הטלוויזיה האחרות. לדבריו, "אנחנו משדרים בלי לוגו של אל-ג'זירה ככה שאי אפשר לתבוע אותנו". לשאלת וואלה! ספורט אם אנשי אל-ג'זירה לא זועמים על השימוש בשידורים שלהם אומר הכתב: "הם לא עושים עם זה כלום. כנראה שזה קשור לזה שאנחנו פלסטינים מצד אחד, ושמצד שני – אין ממש חוק ברשות הפלסטינית שיאסור על השידורים האלו".

לדבריו, אוהדי הספורט ברשות מעריצים בעיקר את ריאל מדריד וברצלונה, וערוצי הטלוויזיה המקומיים יודעים את זה ומשדרים את המשחקים שלהם. "אני מאמין שאוהד ריאל מדריד בבית לחם יכול היה לצפות בכל המשחקים של הקבוצה, בליגה ובגביע אירופה לאלופות, במשך השנה כולה בחינם", הוא אומר. כל הסידורים האלו הם לא ממש חוקיים, בלשון המעטה, אבל את אוהדי הכדורגל הפלסטינים, וגם את תחנות השידור, זה לא ממש מעניין. בהתבסס על כל זה ולקראת יורו 2008 שייערך באוסטריה ובשוויץ, אולי כדאי לאוהד ספורט הישראלי לחדש את היחסים שלו עם תושבי חברון או רמאללה. אחרי שיעבור כמה מחסומים הוא יוכל לראות את כל המשחקים, ובחינם.